עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ttio.stz@gmail.com
חברים
bellNoNameפוקסי99נערת הגורלאלונה ✮הַחַיִּים שֶׁלִּי
ThelsemisssisimemoriesאיירוMr.NobodyDanielle
יעלNerdWritingEmmaLonelyGirlMeshiM1chaly
כוכב באפלהWithout a FaceBorn To Dieme-***דניאלhopeless
see from the heartאנונימיתDaniel .כבר לא כאןBe Your Own HerocosmicBFF
its just me .SnowJennyZippersSuzan-----
Here To LoveBlackChamomileשאריות של החייםalice
לאמת יש המון דרכים
"ככה שלא בדיוק שיקרתי, פשוט בחרתי באיזו אמת להשתמש"
-אשמת הכוכבים-
שחור ולבן
אנשים בשחור לבן, אוספים פיסות של רגשות,
לעתים מתחפשים לגוונים של אפור.
אנשים שאיבדו את הטעם לחיות,
ועכשיו הם חיים בין לבן לשחור.

מהלכים בכבדות בעיירה חסרת ערך,
ובלילה שקט. אסור לאף אחד לחלום.
מפשפשים בפחים לחפש כיוון דרך,
ואולי לגלות את השביל לשלום.

ריקנות נבוכה, לבבות לא פועמים.
במקום כל כך קר, מצייתים לכללים.
מתיישבים על ספסל לנצח נצחים,
תוהים "מה היה לו היינו מרגישים?"

מגרדים עוד טיפה שאריות של הריק,
מכביש משופשף שמוביל לאינסוף.
אל תנסו לחייך, תסתכלו על כולם,
ותמשיכו בשקט את הכלום לחשוף.

זה אף פעם לא הזמן, אין עומק ואין תקווה.
המצב לא ישתנה, המציאות כבר נחרבה.
השגרה שנבנתה והרסה אפשרויות.
תמשיכו לחיות את חיי האכזבות.
ארכיון ינואר 2016
בסדר- פרק 29
03/01/2016 19:42
תיאו
אני מרפרפת בעיני אל מול האור המסנוור. כואב לי לנשום,אבל אני ממשיכה לעשות את זה. ראשי מסתובב ואלפי פטישים מכים בו. "התעוררת!" יד חמימה נוגעת בזרועי. למרות הכאב,אני מסובבת את ראשי אל עבר הקול המנחם. "לוקאס..." אני לוחשת. עיניו מוצפות דמעות והוא נושק לפרקי אצבעותיי. "חשבתי שאיבדתי אותך" הוא לוחש.  המשך...
0 תגובות
בסדר-פרק 30
03/01/2016 20:33
תיאו
קול רגוע מודיע להורי מחוץ לחדר שהם יכולים להיכנס. "מר וגברת אוליבר,הבת שלכם התעוררה,אתם יכולים להיכנס עכשיו" הם נכנסים בהתרגשות וממהרים לנשק ולחבק אותי. הטבעת כבר לא על ידי ואהובי יוצא מהחדר. שקט כצל. "איך את מרגישה,ילדה שלי?" אבי ממהר לשאול. "אני בסדר" התשובה הרגילה יוצאת מפי לפני שאני מספיקה  המשך...
2 תגובות
בסדר-פרק 31
12/01/2016 17:31
תיאו
כשההורים שלי עוזבים אותי לנוח,תומאס נשען על משקוף הדלת. "בוקר טוב" הוא אומר. "האמת שכבר ערב" אני עונה. "נו,את יודעת למה התכוונתי" אני יודעת. הוא נכנס ומתיישב בכיסא לצידי אחרי שאני מורה לו לעשות כן. אני תוהה כמה אנשים כבר ישבו על הכיסא הזה לפניו. האם היו מיואשים מעוד חיים  המשך...
12 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
...

"צרחות שצרחתי,נואשת,כואבת.בשעת מצוקה ואובדן.
היו למחרוזת שירים מלבבת לספר שירי הלבן"
-רחל המשוררת,ספר שיריי הלבן.