עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ttio.stz@gmail.com
חברים
bellNoNameפוקסי99נערת הגורלאלונה ✮הַחַיִּים שֶׁלִּי
ThelsemisssisimemoriesאיירוMr.NobodyDanielle
יעלNerdWritingEmmaMeshiM1chalyכוכב באפלה
Without a FaceBorn To Dieme-***דניאלhopelesssee from the heart
אנונימיתDaniel .כבר לא כאןBe Your Own HerocosmicBFFits just me .
SnowZippersSuzan-----Here To LoveBlackChamomile
שאריות של החייםalice
לאמת יש המון דרכים
"ככה שלא בדיוק שיקרתי, פשוט בחרתי באיזו אמת להשתמש"
-אשמת הכוכבים-
שחור ולבן
אנשים בשחור לבן, אוספים פיסות של רגשות,
לעתים מתחפשים לגוונים של אפור.
אנשים שאיבדו את הטעם לחיות,
ועכשיו הם חיים בין לבן לשחור.

מהלכים בכבדות בעיירה חסרת ערך,
ובלילה שקט. אסור לאף אחד לחלום.
מפשפשים בפחים לחפש כיוון דרך,
ואולי לגלות את השביל לשלום.

ריקנות נבוכה, לבבות לא פועמים.
במקום כל כך קר, מצייתים לכללים.
מתיישבים על ספסל לנצח נצחים,
תוהים "מה היה לו היינו מרגישים?"

מגרדים עוד טיפה שאריות של הריק,
מכביש משופשף שמוביל לאינסוף.
אל תנסו לחייך, תסתכלו על כולם,
ותמשיכו בשקט את הכלום לחשוף.

זה אף פעם לא הזמן, אין עומק ואין תקווה.
המצב לא ישתנה, המציאות כבר נחרבה.
השגרה שנבנתה והרסה אפשרויות.
תמשיכו לחיות את חיי האכזבות.

התחלה חדשה

12/07/2015 11:45
תיאו

אני לא יודעת אם התחלה חדשה היא באמת מה שאני רוצה.

מי את, תיאו?
מה את רוצה ממני?

12/07/2015 12:39
את לא יכולה שלא לפחד.
פחד הוא דבר שבלעדיו איננו בני אדם.
אבל...
את יכולה לברוח מהפחד.
או לשלוט בפחד.
אי אפשר להעלים אותו
תיאו
12/07/2015 13:07
אבל הוא שולט בי... ואני לא יכולה לברוח ממנו...
תיאו
12/07/2015 13:10
תודה רבה לך!!
עופר
12/07/2015 12:57
דבר שלמדתי לגבי פחד.
ניסיתי לברוח, להתחבא להלחם.
אבל יום אחד, ברגע של התעלות, נתתי לו להכנס.
להשתלט על, על כולי, לגמרי.
ואז, כשהיה בפנים, למדתי להכיר אותו.
למדתי להבין אותו.
למדתי כמה עצוב הוא.
למדתי...לאהוב אותו, לחבק אותו.
ואז הוא התפגג לו.
כמו קצף על פני המים.
לפעמים אני מתגעגע אליו,
אבל הוא עזב.
תיאו
12/07/2015 13:09
הוא כבר שולט בי לגמרי. אני לא יכולה לברוח ממנו.
אני לא יודעת למה הוא מגיע. אז אני לא יכולה להכיר אותו, אבל גם לא לברוי ממנו או לחבק אותו.
תודה רבה לך! אני מאוד מעריכה את זה.
12/07/2015 15:08
אהבתי את זה :)
שאריות של החיים
12/07/2015 14:28
תני לו. תני לו להיכנס, ותכילי אותו.
אל תכנעי לו, רק תכילי אותו ורק ככה תוכלי להתמודד אתו.
את מסוגלת
אני מאמינה בך
תיאו
12/07/2015 14:35
אני כל כך אוהבת אותך!
תודה לך, מדהימה שלי 3>
12/07/2015 20:14
הנפילה, ההסתבכות, החרטה וכל מה שהזכרת הם חלק משמעותי מהחיים שלנו, מהרגשות ומהפעולות שלנו. ואני יודעת שאני אמשיך לשאול למה - כמו שאת שאלת - אבל אדע את התשובה וגם את. אנחנו נופלים כדי לקום, כואבים כדי לשמוח, בוכים כדי לצחוק, מדברים כדי לשתוק. הכל תלוי אחד בשני, כשאת לא חווה בחזקה צד אחד גם לא תחווי בחוזקה את הצד השני. תעריכי את עצמך תיאו, את מיוחדת מאוד ואני לא אומרת את זה סתם ככה.. יום אחד תביני שנדחית כדי להתפתח ולהתקבל למקום יותר טוב גם אם עכשיו את לא תוכלי לראות את זה.

דמייני שאני נותנת לך חיבוק ענקי ♥
תיאו
12/07/2015 22:53
כל כך ריגשת אותי עכשיו, אני עם דמעות בעיניים.
אני יודעת שלכל נפילה יש תוצאה טובה, אבל כל הנפילות האלו יחד ממוטטות אותי וזה מה שקשה.
ואחרי עליה קטנה חייבת להגיע התדרדרות קיצונית, אני יכולה להיות אופטימית. אבל זה פשוט קשה,זה הכל.
תודה לך, את מיוחדת בעצמך!
ואני מחזירה לך חיבוק מוחץץץץ!
לילה טוב:)
15/07/2015 18:59
אי אפשר להעלים פחד...זה משהו שחיים איתו.
גם בי שולט הפחד, אבל אני לומדת לרסן אותו בכך שאני חושבת על דברים טובים,אולי זה גם מה שאת צריכה לעשות, תנסי לחשוב על דברים טובים,לא משנה איזה, וזה יעזור לך,הפחד לא יעלם לגמרי, אבל הוא לא ישלוט בך כמו בפעמים הקודמות,ויהיה לך יותר קל.
תיאו
15/07/2015 19:22
זה מה שעשיתי בערך...למרות שזה להדחיק ולא לרסן.
תודה לך
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
...

"צרחות שצרחתי,נואשת,כואבת.בשעת מצוקה ואובדן.
היו למחרוזת שירים מלבבת לספר שירי הלבן"
-רחל המשוררת,ספר שיריי הלבן.